מקור תלמוד ירושלמי פאה ח׳:א׳:ג׳
1 תַּנִּי מַתְּנֹת עֲנִיִים שֶׁבַּשָּׂדֶה שֶׁאֵין עֲנִיִים מַקְפִּידִין עֲלֵיהֶן הֲרֶי הֵן שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת. רִבִּי בּוּן בַּר חִיָיא בְּעִי וְיֵשׁ אָדָם קוֹרֵא שֵׁם פֵּיאָה לְעַצְמָן. תַּנִּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזוֹב אוֹתָם וְלֹא לָעוֹרְבִין וְלָעֲטַלֵפִים.
פירוש פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי פאה ח׳:א׳:ג׳
1 הרי הן של בעל הבית. אע"פ שהוא עשיר ואפילו קודם הזמן וטעמא כדמסיק תעזוב אותם ולא לעורבים ולעטלפים וכן מפ' בפ' הזרוע:
2 ויש אדם קורא שם פאה לעצמו. והא איכא משום לא תלקט לעני להזהיר עני על שלו: